מתוך לינוקס - מדריכים

תוכנה חופשית וקוד פתוח

חלק מהזכויות שמורות הם ההבדל העיקרי בין לינוקס לשאר מערכות ההפעלה של זמנינו, לדוגמה חלונות, Mac OS X, לבין מערכות היוניקס הקנייניות, שליבת לינוקס, בהרחבות של GNU, ורכיבים נוספים הם תכנה חופשית, וידועים גם כתכנות קוד פתוח. לינוקס היא המערכת ההפעלה היחידה שכולה בנויה מתוכנות חינמיות; האחרים כוללים את BSD שממנה מגיעים NetBSD ,OpenBSD וFreeBSD, כמו כן עיבודים של GNU לליבות אחרות כמו גנו/סולאריס וגנו/Hurd. תוכנה חופשית היא לא בהכרח חינמית, ישנם תכנות לא מסחריות שכן חינמיות אל לא תכנות חופשיות. תכנה חופשית היא גם לא לגמרי חופשית מהגבלות, היוצא מן הכלל הוא שהתכנה צריכה להיות לרשות הציבור; זה הופך את רישיון המשתמש וזכויות היוצרים בידי היוצרים מה שיוצר את ארבעת החירויות: החופש להשתמש בתכנה ללא הגבלות החופש ללמוד על התכנה ואת קוד המקור שלה החופש לשנות את התכנה ולהתאים אותה לצורכי הפרט החופש להפיץ מחדש את התכנה תחת מספר תנאים חלק מרישיונות תוכנה חופשית וקוד פתוח מבוססות על עיקרון ה-copyleft, מין סוג של יחסי גומלין: כל עבודה שתיווצר מחלקי תכנות copyleft חייבים גם להיות copyleft הרישיון הנפוץ ביותר לתכנה חופשית משמש גם את ליבת לינוקס: רישיון הGNU GPL שנכתב על ידי ריצ'רד סטולמן. אחד מהיתרונות הקוד הפתח הוא, כפי שהוצע על ידי אריק ריימונד ואחרים, ששימוש בקוד פתוח חשוב לאיתור וטיפול מהיר בבאגים, שעוזר בטיפול בבעיות אבטחה. מה שדוחה את הטיעון "אבטחה על ידי אי-בהירות". התורמים ללינוקס הם לא רק מפתחי תוכנה, כפי מודגם על ידי פרויקט GNOME ופרויקט KDE. נדרשות המון תרומות שהן דווקא לא פיתוח תוכנה, אלא תרומות מסוג אחר לדוגמה:מפיצים ומשווקים. בין חברי תרבות הקוד הפתוח: Creative Commons תנועה שנוצרה על ידי לורנס לסיג, האינציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שנוסדה על ידי ג'ימי ויילס.

תאימות

לינוקס שואפת לתאימות עם מערכות הפעלה אחרות, על ידי הרחבת תכנות שרצות תחת לינוקס לינוקס שואפת לתאימות עם הפצות נוספות של לינוקס ותכנות לא שלא ללינוקס. הסיבות לכך הם רבות. סיבה אחת, מנקודת מבט של תכנה חופשית, התאימות מספקת את החירות הראשונה מתוך הארבע, על ידי נתינת חופש לבחור תכנות וסוגי מידע ובאותו זמן לא מגבילים אותם כתוצאה מהבחירה. סיבה נוספת, מנקודת מבט מסחרית, לינוקס היא מערכת הפעלה נחותה המתחרה בזרם ב מיינסטרים של מערכות ההפעלה, והיא לא יכולה להסתמך על יתרון מונופול וכדי שלינוקס תהיה נוחה למשתמשים בעלי ערך כלכלי לינוקס חייבת לתקשר עם מערכות שהן לא לינוקס. העדיפות מכוונת לתקנים פתוחים, מפרטים ציבוריים למידע שזמינים לכל הדורש וחופשיים לשימוש, כשהמטרה היא להסיר את התלות במפרטים קבועים.

כל זה נוגד את התקנים הסגורים, או שהם בעלי תיעוד עלוב או שהם לא מתועדים בכלל, וקיומם לא מוסכם בין חברות מתחרות.
כקשימים תקנים לתיקשורת, סוגי קבצים, ממשקי תוכנות יישומים (API's), הם תורמים להיתקדמות ואימוץ לינוקס. בחלק מהמקרים, פרויקטים חופשיים מהווים דוגמה לשילוב התקנים הללו, כמו Apache HTTP Server הוישום של מנהל החלונות X ב-X.org. דוגמאות נוספות לשילוב התקנים כוללים את מוזילה פיירפוקס שניצמד בקפידה להמלצות W3C, פרוטוקול התקשורת Jabber שיצר את הבסיס ל-XMPP שמזוהה על ידי IETF בתחום ההמסרים המידיים, חבילות היישומים המשרדיים OpenOffice.org וKOffice שהביאו לאור את תקן OpenDocument. מערכות לינוקס דבקות בתקנים של POSIX ,SUS, ISO ו-ANSI איפה שאפשר, למרות שנכון להיום רק הפצת לינוקס אחת עומדת בתקן POSIX.1. בתחומים אחרים, אין תקנים רישמיים ואין ארגונים שינהלו אותם. לכן השוק מפוצל בין תכונות המנסות לשתף פעולה כמה שאפשר לבין כאלו שמנסים ליצור לשלוט בשוק תלות בתוכנה, או בכאלה שמשתמשים בתקנים סגורים או בפרוטוקולי תקשורת. הדוגמה הטובה ביותר לקטגוריה הראשונה היא מלחמת המסרים מידיים, שבא מנצחות תכנות מסרים התומכות במספר תוכנות מסרים בו זמנית כמו Kopete, Gaim וטריליאן. הקטגוריה השנייה מודגמת על ידי מיקרוסופט אופיס והשימוש הרחב בסוגע קבצים סגורים, ושימוש בפרוטוקול Server Message Block המאפשר לחלוק קבצים ומדפסות בין מחשבים שונים ברשת מחשבי חלונות. במקרים כאלה שיתוף הפעולה מסתמכת על הנדסה הפוכה, מה שדורש השקעה גדולה מצד המפתחים. המעמד החוקי של הנדסה הפוכה הוא שונה בכל מדינה; למשל בארצות הברית זה יכול להיות לא חוקי אבל חוקי באירופה, כשהמטרה היא מוגבלת ליצירת תאימות. היום כתוצאה מהנדסה הפוכה OpenOffice.org מסוגל לפתוח את רוב קובצי ה-.doc, וSamba מאפשר לשיתוף מידע בין מערכות חלונות ולבין מערכות שהן לא חלונות. בעיה נוספת היא מעבר להנדסה הפוכה כשנדרשת תאימות לפרוטוקול או סוג קובץ שמחויב על ידי ניהול זכויות דיגיטלי או מחשוב אמין, או מוגבל על ידי פטנטים, מוגבל על ידי החוק.

ניידות

לינוקס היא מערכת הפעלה ניידת, כזו שרצה על מגוון רחב מאוד של חומרה. לינוקס רצה על המגוון הגדול ביותר של מערכות. אחת מהמטרות המקוריות של מערכת גנו הייתה נידות, למרות שליבת הלינוקס תוכננה במקור עבור מעבדי Intel 80386, וכעת היא תומכת בהמון ארכיטקטורות מחשבים. לינוקס מסוגלת להריץ התקנים משובצי מחשב החל משרתים מרובי מעבדים, מחשבים אישיים, טלפונים סלולאריים, שעונים, ממירים לטלוויזיה רב-ערוצית עדמחשבי על, יש לה דריסת רגל במחשבים אישיים ובמערכות הפעלה בשוק הארגוני.

קהילה

לינוקס מונעת בעיקר על ידי קהילת המפתחים והמשתמשים שלה.
בצרפתית, משתמש לינוקס יכול להיקרא גם "לינוקסיאן" ("Linuxien"); ברוסית "לינוקסאויד" ("Linuxoid"); אין מילה מקבילה בעברית. חלק ממפיצי הלינוקס מממנים ומפתחים את ההפצות שלהן על הבסיס התנדבותי, דביאן היא אחת הידועות ביותר שפועלות בדרך כזאת. אחרים מתחזקים הפצה קהילתית של הגרסה המסחרית שלהם, כמו ש-Red Hat עושה עם Fedora Core. בערים רבות ובאזורים רבים, ארגונים מקומיים הידועים כ"קבוצות משתמשי לינוקס" המנסים לקדם את לינוקס והרחבת התוכנה החופשית. הם מקיימים מפגשים ומספקים הדגמות, הכשרה, תמיכה תוכנית, והתקנת מערכת הפעלה למשתמשים חדשים. יש גם המון קהילות באינטרנט המנסות לספק תמיכה למפתחים ולמשתמשי לינוקס. לרוב הפצות הלינוקס ולפרויקטי הקוד הפתוח יש חדר צ'אט ברשת IRC הפופולרית שפתוח לכל אחד עם לקוח IRC. פורומים באינטרנט הם דרך נוספת לתמיכה, דוגמה מכובדת היא LinuxQuestions.org והפורומים של ג'נטו. לבסוף לכל פרויקט תכנה חופשית מבוסס יש רשימת תפוצה, שבהן יהיה בדרך כלל יהיה נושא שיתייחס לשימוש או פיתוח עבור הרשימה. ברשימות התפוצה של ליבת לינוקס היא רשימה גדולה שבא נעשה רוב פיתוח ליבת הלינוקס. GNU Savannah ,SourceForge וקרן התוכנה אפאצ'י מארחים המון פרויקטי קוד פתוח תוך שימוש בתכנות שיתופיות. קבוצות חדשות (באנגלית:"newsgroups") עבור לינוקס זמינים דרך קבוצות הדיון של גוגל וגם דרך קוראי חדשות. יש גם מספר אתרי טכנולוגיה עם היתמקדות בלינוקס. Linux Weekly News הוא מאגר של חדשות הקשורות ללינוקס; Linux Journal הוא מגזין ברשת שבו מפורסמים מאמרים הקשורים ללינוקס; Slashdot הוא בלוג עם המון סיפורים על לינוקס ותכנות קוד פתוח; ב-Groklaw נסקרו לעומק הליכים משפטיים הקשורים ללינוקס; ויש עוד המון מאמרים הקשורים ללינוקס באתר של המוסד לתוכנה חופשית.

התמסחרות

לבסוף, למרות שלינוקס בדרך כלל זמינה בחינם, מספר תאגידים גדולים ביססו מודלים עיסקיים שכוללים מכירה, תמיכה ותרומה בלינוקס ותוכנה חופשית. אלה כוללים את IBM, היולט פקארד, נובל, סאן מיקרוסיסטמס וRed Hat. הרישיון שלינוקס משתמש בו מפורש כמעודד התמסחרות; מערכת היחסים בין לינוקס לבין ספקים פרטיים יכולה להיראות כסימביוזה. המודל העסקי של ספרים מסחריים בדרך כלל תלוי בגביית כסף על תמיכה, במיוחד למשתמשים ארגוניים. מספר חברות המספקות הפצות לינוקס מסחריות במקביל לקהילתיות, מוסיפות תמיכה קיניינית בחבילות וכלים לניהול מספר גבוה של התקנות או פישוט משימות ניהול.